יום שלישי, 13 במאי 2014

איקיוטק משרד התקשורת - איקיוטק המועצה לצרכנות - איקיוטק משרד המשפטים

פרשת איקיוטק -  בואו נסתכל בראיות / מאת עו"ד נועם קוריס

משרד עורכי הדין שלי, נ. קוריס ושות' מייצג את חברת איקיוטק ואם לומר את האמת, גם מקבל לא מעט ביקורת על כך ואפילו חוויתי לצערי הצתה במשרד. יחד עם זאת, ומאחר ובינתיים לא להוטים כאן להציג את הראיות לגבי העוקץ בפרשת איקיוטק החלטתי לכתוב על כך כמה מילים בעצמי.

אולי תופתעו עד כמה פשוט הוא העוקץ בפרשת איקיוטק וכמה בפשטות יכולות הראיות להסביר את שהמוני פרשנים ו'צרחני' פייסבוק מתקשים להבין כבר חודשים ארוכים.

זיהוי כפול הנחיות משרד התקשורת לגבי התחייבות מפורשת של מנוי סלולר לתשלום

הנה, תראו כמה זה פשוט, משרד התקשורת הוציא הנחיות שמצאו את מקומן גם בנספח ו' לרישיונות חברות הסלולר בישראל ואשר מטרתן ומשמעותן הן זיהוי וודאי של אדם ומתן וודאות להתחייבות הכספיות של אדם, באמצעות המכשיר הסלולרי שבידיו.

מועד פרסום ההנחיות הנו בחודש נובמבר 2007 אז הוציא שר התקשורת דאז אריאל אטיאס את אותם ההנחיות לעניין זיהוי אדם והתחייבות כספית לפי שימוש במכשיר הסלולר שברשותו וההודעה על קביעת ההנחיות פורסמה מאז ועד היום גם באתר משרד התקשורת, כאן:

http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/4/1264.pdf  

שימו לב, שכך תיאר משרד התקשורת בשנת 2007 את ההנחיות שקבע, בעניין זיהוי כפול שהנו השיטה לווידוא זהות מחזיק מכשיר הסלולר והסכמתו המפורשת להתחייבות כספית:

"לטובת מנויי חברות הסלולר, הורה משרד התקשורת לחברות הסלולריות, המספקות למנויים שירותי תוכן באמצעות הורדות SMS, לעשות כן, רק במידה והמנוי ביקש זאת בצורה מפורשת, ורק לאחר שלמנוי הוצגו כל הפרטים הדורשים את הסכמתו בשקיפות מלאה. עד כה, נהגו החברות הסלולריות לשלוח למנוייהן הודעות SMS לקבלת שירותי תוכן שונים – כדוגמת הורוסקופ, משחקים, אהבה, היכרויות, הורדות וכד', כל זאת מבלי שהמנוי מקבל ההודעה, מודע לעלות השירות, לזהות השולח, ליכולת ההתנתקות מהשירות וכו'. למשרד התקשורת הגיעו תלונות רבות של מנויים , ובעיקר מצד הורים לילדים, אשר קבלו על קבלת שירות תוכן שלא נדרש מפורשות על ידם, חוסר הבהירות של שירות זה והיעדרם של פרטים חיוניים כגון עלות גבוהה של השירות שלא הייתה ידועה להם מראש, זהות השולח, יכולת ההתנתקות מהשירות ועוד. בימים האחרונים, שלח מנכ"ל המשרד מרדכי מרדכי, מכתב למנכ"לי החברות בו הבהיר את ההוראות הקבועות ברישיונן, לעניין אספקת שירותי תוכן למנויים. בהתאם לרישיון החברות הסלולריות, לא יתאפשר לחברות "לספק שירות שהמנוי לא ביקש בצורה מפורשת לקבלו". ההוראה מחייבת את בעל הרישיון "לקבל אישורו המפורש של המנוי, טרם אספקת שירות ובכלל זה גם שירות של ספק תוכן".

בית המשפט בפרשת איקיוטק

במהלך שנת 2009 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה ייצוגית שדרשה בין היתר להכריז על חיובי איקיוטק (במרום דאז) מאז שנת 2007 כתרמית והונאה ולהורות שלחברת איקיוטק אסור לגבות כספים מלקוחותיה, ובעיקר מלקוחותיה שההרשמה לגביהם נעשתה באמצעות קטינים. (ראו פסק הדין בעניין ת.צ 1860-09 עו"ד עמית זילברג נ' במרום ואח') (לעניין סוגיית הקטינים ראו לקראת סוף פסק הדין)

לאור התביעה המתנהלת, המתינה חברת איקיוטק ולא מימשה את זכויותיה בגין ההסכמים שנכרתו בהתאם להנחיות משרד התקשורת משנת 2007 עד שבחודש מאי 2013 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי פסק הדין המנומק לעיל, שקבע בין היתר כך:

"יצויין כי הפרקטיקה של גבית כספים עבור שירותי תוכן שהצרכן לא נתן הסכמתו עליהם במפורש לספק התוכן מצויה בבדיקה גם ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. מהות בדיקת הרשות היא איתור ספקי התוכן שביצעו את ההתקשרות עם הצרכן בניגוד להוראות סעיף 14ג בעניין עסקת מכר מרחוק. על פי חוק הגנת הצרכן לפני ביצוע עסקה במכר מרחוק יש לתת לצרכן פרטים מהותיים בקשר לעסקה בשלב השיווק מרחוק וטרם עשיית העסקה, כמו כן, לאחר ביצוע העסקה יש להעביר לצרכן מסמך גילוי ובו הפרטים המהותיים של העסקה. בדיקת הרשות היא לנוכח העובדה כי צרכנים חויבו בסכומי כסף עבור שירותי תוכן מבלי ששלב השיווק מרחוק ומתן מסמך בכתב התקיים". ההדגשה שלי - י.פ. נייר עמדה זה גם מפנה לסעיף 60.6 לרשיון הכללי של סלקום כפי נוסחו בתקופה הנדונה עתה בפני: בעל הרישיון לא יספק, בתמורה או שלא בתמורה, שירות משירותיו שהמנוי לא ביקש במפורש לקבלו, למעט שירות הניתן חינם לכלל המנויים, ולא יאפשר אספקת שירות של ספק שירות שהמנוי לא ביקש במפורש לקבלו; לעניין סעיף זה "ספק שירות" - מי שמספק שירות באמצעות הרשות והתשלום בגין השירות נעשה באמצעות חשבון הטלפון". (ההדגשה שלי - י.פ) הוראות אלו מולאו במלואן. התובע ביקש את השירות, וכל תנאיו הוצגו בפניו, לרבות מחירו ואופן התשלום."

העוקץ בפרשת איקיוטק

לאחר מתן פסק הדין המנומק של בית המשפט המחוזי בעניין ההסכמה המפורשת לתשלום בעניינה של איקיוטק ולאחר שבית המשפט המחוזי קבע שהחיובים מבוצעים כדין, החלה חברת איקיוטק במסע הגבייה המשפטי שלה כנגד החייבים מבין לקוחותיה שנותרו חייבים לה כספים ובהתאם לפרסומים בתקשורת, הרי שמדובר בכמאה אלף חייבים, ביניהם רעייתו של ח"כ בועז טופורובסקי.

עד מהרה ובעקבות מסע הגבייה המשפטי ולחציו של ח"כ בועז טופורובסקי התכנסה ביום 30.12.2013 וועדת הכלכלה של הכנסת בישיבתה 159 במספר ושם בעמוד 19 החל העוקץ הגדול ביותר במדינת ישראל כאשר למרות ההנחיות המפורשות שפרסם משרד התקשורת בשנת 2007, הצהיר מר מאיר בן בסט מנהל בכיר פיקוח צרכני, אגף פיקוח ואכיפה, המשרד התקשורת, כי:

"אני מאגף פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת. יש משהו צורם במכתבים ששולחים עורכי-הדין לחייבים לכאורה. הם כותבים, בין היתר: "אישרת את הרשמתך בדף הרשמה והתחייבת בתשלום כאמור בתקנון האתר ובדף הרישום, תוך שהרשמתך אושרה גם בזיהוי כפול לפי הנחיות משרד התקשורת, באמצעות מכשיר הסלולרי שברשותך שמספרו ... בשנים 2007-2009 לא היו שום הנחיות של משרד התקשורת, שום דבר. ההנחיות של משרד התקשורת נכנסו לתוקף בסוף שנת 2011. יש שם תהליך של הפקת סיסמה ושליחתה למנוי. ההפקה והשליחה נעשתה על-ידי "איקיוטק". במסגרת ההנחיות הפקענו את הפקת הסיסמה ושליחתה מ"איקיוטק" והפקדנו אותה בידי חברות הסלולר. וראה זה פלא, בעקבות השינוי הזה הפסקנו לקבל תלונות מאנשים שאומרים: לא נרשמנו."

כאש בשדה קוצים ועל סמך ההצהרה השיקרית של מר מאיר בן בסט ממשרד התקשורת בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, החל מסע התגלגלות העוקץ הגדול ביותר של דעת הקהל בישראל, עוד בתוך ועדת הכלכלה, ממש כך ובהמשך לעמוד 19 לאותו פרוטוקול וועדת הכלכלה (ועד עמוד 26) מתוך אתר הכנסת, מנוע החיפוש לפרוטוקולים של ועדות הכנסת, כאן: http://www.knesset.gov.il/protocols/heb/protocol_search.aspx

"היו"ר אבישי ברוורמן: מה השורה התחתונה? אורלי לוי אבקסיס: אתה מבין מה יוצא מזה? היו"ר אבישי ברוורמן: המכתבים לא נכונים.  ברוריה מנדלסון: יש פה הנחיות. בדברים האלה לא היו הנחיות.  דפנה פישר: אדוני, אתם מקשיבים רק לעצמכם. האם התכנסתם לדבר בשם עצמכם ולהקשיב לעצמכם? דוד ימין: גברתי אמרה שהסיסמה היתה לא ידועה ל"איקיוטק"- - -  היו"ר אבישי ברוורמן: אדוני, אתה לא ברשות דיבור. נתתי רשות דיבור לעו"ד פישר.  אורלי לוי אבקסיס: אבל יש פה הטעיה.  דפנה פישר: יש פה שני דברים חשובים ואתם לא מתייחסים אליהם.  אורלי לוי אבקסיס: חוזה שמבוסס על הטעיה אינו תקף, נקודה.  היו"ר אבישי ברוורמן: אנחנו פה לא בית-משפט. אמרת משהו לגבי משרד התקשורת. יצחק וקנין: שהם אישרו.  היו"ר אבישי ברוורמן: עצרתי אותך כדי שעו"ד מנדלסון ומר בן בסט, נציגי משרד התקשורת, יאמרו את דבריהם. הם אומרים שמה שאמרת איננו נכון, זה לא דברי אמת.  פנינה תמנו-שטה: השולחן הזה, גם אם הוא לא בית-משפט, לא יסבול שקרים.

…

יצחק וקנין: אני רוצה לחזק את מה שאמר נציג משרד התקשורת. אדוני השופט בדימוס, אמרת – אני עכשיו עושה צירוף של דברים – שבעצם תיתן לי כל מסמך שארצה לראות אם אבוא אליך, על-ידי עורך-דין או באמצעותי אני עצמי. בעצם, אני יכול להגיד לך משהו, אדוני? לפי מה שאני שומע מאיש משרד התקשורת, עצם המסמך שלך לא חוקי כי אין לו שום תוקף חוקי.  אורלי לוי אבקסיס: הוא מצג שווא.  יצחק וקנין: עכשיו אתה אומר לי: תיקח עורך-דין, תוציא הוצאות, תעשה את כל מה שתעשה. אדוני, אני אומר לך, המסמך שלך לא חוקי. אתה בתרמית. בתרמית החתמת אנשים. אני עוד צריך לתת לך את כל התהליך שאתה פה מהלך עלינו באיזו צורה כזאת משפטית, בניסוח?  אורלי לוי אבקסיס: למה משרד התקשורת לא תבע?  יצחק וקנין: אני מתפלא עליך, אדוני השופט, שאתה מדבר בצורה כזאת כי זה עדיין עזות מצח להמשיך לרמות את האנשים. המסמך הבסיסי לא חוקי. "

עוקץ אמרנו ? הטעיה אחת גודלה ? באה ועדת הכנסת ומופתעת לשמוע שבעצם עורכי הדין של איקיוטק משגרים מכתבים ומפנים להנחיות שמשרד התקשורת פרסם בשנת 2007 ופתאום מכחיש בפניהם את הפרסום...

אז עו"ד דפנה פישר ואפילו כבוד השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד מנסים להפנות את הועדה להנחיות הרלוונטיות ולעקיצה (או הטעות?!) של נציג משרד התקשורת אבל נראה מקריאת הפרוטוקול שהמסקנות כבר התקבלו ומסע העקיצה הגדול של הציבור בפרשת איקיוטק כבר יצא לדרך...

על סמך אותה הצהרה שיקרית של מר מאיר בן בסט נציג משרד התקשורת פרסם עד מהרה משרד המשפטים "גילוי דעת" בנושא ובו ביקורות חריפה על איקיוטק ועל באי כוחה, בעיקר לנוכח ההפנייה להנחיות משרד התקשורת לגבי שנת 2007 ולמרות שמשרד התקשורת טוען שההנחיות פורסמו רק בשנת 2011.

משרד המשפטים כאמור פרסם ביום 3.2.2014 חוות דעת בחתימת ידה של הגב', עו"ד הילה דוידוביץ-בלומנטל שעיקרה ביקורת חריפה על דף המידע של איקיוטק וכולו התבססות שגויה על הטעות/ הטעיה של מר מאיר בן בסט, נציג משרד התקשורת כאמור, בקשר למועד פרסום ההנחיות.

חוות הדעת של משרד המשפטים מתבססת בעמוד 2 בה, על הטעיה, ממש כך:

"נאמר בדף המידע כי בעת ההתקשרות עם הצרכנים, פעלה החברה לפי הנחיות משרד התקשורת הדורשות אימות וודאי של מבקש השירות, כפי שנמסר ממשרד התקשורת, בנובמבר 2011 הוציא המשרד הנחיות לגבי אופן הזמנת שירות באתר אינטרנט של ספק שירות. ההנחיה הוצאה לאחר שנתקבלו פניות רבות לגבי קשיים וזיופים בתחום הזמנות הרישום לשירותי תוכן על ידי לקוחות המנויים. בהתאם להנחיה, חברת הסלולר היא זאת שתערוך את האימות בין הסיסמא שהוקלדה לבין הסיסמא שנשלחה למכשיר הסלולר אשר אותה נדרש הלקוח להקליד בעת הרישום לשירות.
...
הצגת מצג לפיו החברה פעלה קודם לשנת 2011 לפי הנחיות משרד התקשורת לעניין זיהוי האימות הכפול של לקוח היא מטעה כי לא ניתן לפעול לפי הנחיות שלא היו קיימות."

הבנתם ?! משרד התקשורת מפרסם הנחיות בשנת 2007, ההנחיות עדיין מאז שנת 2007 מופיעות באתר משרד התקשורת- אבל משרד התקשורת מטעה את הכנסת בוועדת הכלכלה וכך יוצאת הצהרה שמטעה את הציבור ועוד טרם יבש הדיו על ההצהרה המטעה ממשיך משרד התקשורת ומטעה גם את משרד המשפטים.

אומנם לא צריך להיות שופט ואפילו לא עורך דין בשביל לראות שמשרד התקשורת פרסם את ההנחיות ב 2007 ושהטעייה היחידה כאן היא לא של איקיוטק, אלא בכך שמאשימים את איקיוטק ואת עורכי הדין שלה שהם מפנים להנחיות משנת 2007 למרות שכל כך קל לראות שמשרד התקשורת משקר ואומר שהם פורסמו רק בשנת 2011.

כמובן שמי שעדיין מנסה לתת פרשנויות על הודעה הברורה מה 11.11.2007 לפיה ("בימים האחרונים, שלח מנכ"ל המשרד מרדכי מרדכי, מכתב למנכ"לי החברות בו הבהיר את ההוראות הקבועות ברישיונן") ומשום מה עדיין מתקשה לתת כאן אמון בראיות מוזמן לראות גם את הסיקור התקשורתי בשנת 2007 סביב ההנחיות בין היתר כאן:

והנה הרישיון של סלקום משנת 2007

פשוט, לא ? תלוי למי, כי מסתבר שעל אותה ההטעיה עוד בנו תילי תילים ומלבד ועדת הכלכלה של הכנסת ומשרד המשפטים הרי שגם המועצה לצרכנות ועוד מספר עיתונאים החליטו שלא לתת לעובדות להפריע וקבעו כי איקיוטק מפנה להנחיות שלא היו קיימות ולכן כל טענותיה אינן אמת...

אז אומנם זה לא אופנתי להגיד דברים לטובת איקיוטק בימים אלו אבל לאלו מביניכם שבאמת רוצים לדעת את האמת על העוקץ ברשת איקיוטק אז הנה, קיבלתם את כל כולו ויחד עם הראיות החותכות לעצם קיומו.

נ.ב. תוצאות העוקץ בפרשת איקיוטק

עינכם הרואות שאכן בוצע עוקץ בפרשת איקיוטק ואפילו העליתי את הראיות לעוקץ און ליין לאינטרנט בכדי שאף אחד לא יוכל להעלימן...


אז אם יש לכם תגובה, דעה או התייחסות אחרת (עניינית), שאתם רוצים להעביר אלי, אתם כמובן מוזמנים לעשות זאת במייל כאן , או בבלוג שלי בתגובות...

תודה על הקריאה, עו"ד נועם קוריס

פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016


לפרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום ראשון, 27 באפריל 2014

עו"ד נועם קוריס - התראות גוגל 27.04.2014



Google
 עו"ד נועם קוריס
עדכון בכל יום ⋅ 27 באפריל 2014
אינטרנט
נועם קוריס - פוסטים בנושא נועם קוריס עורכי דין
bloger.co.il
משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' נלחם על שמירת תנאי עובדי הציבור בקופות הגמל נ. קוריס ושות' ב - ynet.co.ilהתובע הייצוגי טוען באמצעות משרד עורכי דין נ.קוריס ושות', כי ...
תוצאת גוגל-נועם-קוריס- 250414
scribd.com
תוצאות גוגל נועם קוריס 25042014 by 7777777777_701113 in נועם קוריס, נ. קוריס, and עוד נועם קוריס.


י
גוגל- נועם-קוריס 2642014
scribd.com
גוגל- נועם-קוריס 2642014. Ratings: (0)|Views: 4|Likes: 0. Published by נועם-קוריס. התראות גוגל 26.04.2014. התראות גוגל 26.04.2014 ...



י
נועם קוריס: נ. קוריס ב www.maker.co.il
blogspot.com
מאמרים מבית היוצר שלעורך דין נועם קוריס מייסד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות'. אתר אינטרנט:www.kurislaw.com. נועם קוריס עורכי דין ...



י
נ. קוריס ושות' עו"ד: נועם קוריס התראות גוגל 26 באפריל 2014 - Blogger
blogspot.com
נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים ח"כ בועז טופורובסקי מסית לכאורה לאלימות נגד עורכי דין ה"ט 15454-04-14 עו"דנועם קוריס נגד חנן צוריאלי אריה שפר - למה מזהירים .

עו"ד קוריס: נועם קוריס - קובץ scribd - Blogger
blogspot.com
נועם קוריס - קובץ scribd. גוגל- נועם-קוריס 2642014. פורסם על ידי נועם קוריס ב- 09:18 · שלח בדוא"לBlogThis! ... תוויות: scribd, נועם קוריס, עו"ד נועם קוריס, עו"ד קוריס ...
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , ,

יום ראשון, 16 במרץ 2014

נ. קוריס - זכות היצוג

זכויות האדם בישראל/ נועם קוריס, משרד עורכי דין

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.

המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.

מטרותיה המוצהרות של לשכת עורכי הדין אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת הלשכה עצמה כנרתמת לאגד ולהגן את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסוימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולים גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.
בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דינו בעפא080426/05 לאמור:
"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב 'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  
ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובותיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.
.
עו"ד נועם קוריס, משרד נ. קוריס עורכי דין ומגשרים




ארכיון הבלוג

פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , ,

יום שבת, 8 במרץ 2014

נ. קוריס עורכי דין - מהו מסלול תביעות בסכום קצוב בהוצאה לפועל ?

גביית חובות והוצאה לפועל, תביעות בסכום קצוב
עורכי דין מנוסים ידעו להציל עסק מבעיית החובות הבלתי משולמים ושימוש נכון בהוראות החוק החדשות יכול להביא לתשלום מהיר ויעיל של חובות שנצברו לטובת העסק.

מסתבר, שכל עסק מכיר את בעיית מוסר התשלומים  בישראל ואת המכירות שבוצעו בעסק אך תמורתן טרם שולמה. דו"ח גיול החובות המתנפח ותשלומי המס שחייבים לשלם, אפילו שבפועל תמורת העסקה כלל לא נכנסה לקופת העסק.
בשנים האחרונות חלה רפורמה במדיניות מערכת בתי המשפט בכל הקשור לאכיפת התשלום בעסקאות בסכומים של עד 50 אלף שקלים (לכל עסקה), ועתה הדרך לאכיפת התשלום בסכומים אלו קלה ומהירה יותר, בתנאי שהעסק הקפיד להשאיר בידיו ראיה בכתב על קיום העסקה.

תיקון מספר 24 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן- החוק). מאפשר החל מיום 01.01.2008 להגיש לביצוע ישירות בלשכות ההוצאה לפועל, תביעות בסכום קצוב של עד 50 אלף שקלים, בתנאי שיש ראיה בכתב על ביצוע העסקה.

תביעה בסכום קצוב הנה תביעה על פי חוזה בכתב העונה על דרישות החוק וניתן לגבות באמצעות המסלול של תביעות בסכום קצוב גם תביעות בגין עסקאות שבוצעו לפני כניסת החוק לתוקף.

בעזרת חוזה בכתב ניתן מאז התיקון לאכוף בלשכות ההוצאה לפועל את החיובים הכספיים ולהימנע מפנייה לבית המשפט ומההוצאות הגבוהות של אגרות בית המשפט והתדיינויות המשפטיות בבתי המשפט.

מאז התיקון ניתן לאכוף חוזים שבהם התחייבות בסכומים קצובים של עד 50 אלף שקלים במהירות יחסית, בקלות יחסית ותוך חסכון משמעותי בעלויות המשפטיות. עד התיקון, גביית חוב על פי חוזה או אכיפת חוזה, התבצעו באמצעות פנייה לבית המשפט בו היה התובע מחויב לנהל הליך בן מספר חודשים לפחות.

רק לאחר ההליך שהיה יכול להמשך זמן רב בבית המשפט, היה ניתן, לאחר תשלום אגרה נוספת, לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בכדי לגבות בפועל את החוב.

יש לציין כי לפי תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן- התקנות), על התובע להציג אישור בדבר פרטי החייב כהגדרתו בתקנות. אישור פרטי החייב ניתן לקבל בגין כל חייב ורק לאחר מסירתו נפתח למעשה תיק ההוצאה לפועל.

לאחר מסירת אזהרת ההוצאה לפועל לחייב עומדים 30 ימים לשלם את חובו ולאחר 30 יום ממועד המצאת האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל לחייב רשאי התובע או בא כוחו להחל בסדרה של הליכי גבייה בפועל ולמשל:

- עיקולי חשבונות בנק

- עיקולי רכב

- עיקולי קופת גמל

- עיקולי משכורות

- עיקולי מקרקעין (דירה, קרקע)

- עיקולי מטלטלין (ריהוט, רכוש)

- צו הבאה

- הגבלות על חידוש רישיון נהיגה
- הגבלות על שימוש בכרטיסי אשראי

- צו איסור יציאה מהארץ

*האמור לעיל אינו ממצה את ההסדרים החוקיים הרלבנטיים לנושא ואינו בא להחליף יעוץ משפטי.

*פרטים נוספים ומחייבים בדבר ההוראות החוקיות הרלבנטיות מומלץ לקבל באמצעות יעוץ משפטי נקודתי.
 
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , , , ,

יום רביעי, 5 במרץ 2014

נ. קוריס עורכי דין הגישו תביעה נגד ארקדי גאידמק

פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , ,

יום שבת, 8 בפברואר 2014

נ. קוריס ושות' - נועם קוריס פורטל עורכי דין

נ. קוריס ושות' - נועם קוריס פורטל עורכי דין

פורטל עורכי דין הוקם על ידי משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' (נ.קוריס) בשנת 2004 ומשמש כמאגר מידע משפטי ומקצועי לעורכי דין ולציבור הרחב.
Kurislaw.com הוא אתר משפטי שכולל מידע על משפט באינטרנט, בתי משפט, הסכמים, חוזים, נדל"ן, יוזמות, קניין רוחני, זכויות יוצרים, הגנת הפרטיות, לשון הרע, דיני מחשבים, טכנולוגיה, קוד פתוח, חתימה אלקטרונית דיני תקשורת, הוצאה לפועל ועוד...
האתר הוקם בידי עו"ד נועם קוריס וכולל אלפי מאמרים, פסקי-דין ותכנים ייחודיים אחרים בתחומי המשפט השונים ובינהם- בתי משפט, משפט באינטרנט, מחשבים, זכויות יוצרים, דואר זבל (ספאם), קוד פתוח, תקשורת, אבטחת מידע ופרטיות, רשתות חברתיות (פייסבוק, טוויטר), חתימה אלקטרונית וקנין רוחני וכן בתחומי משפט כנדל"ן, ודיני עסקים.
שנים מספר לאחר שאתר עורכי הדין עלה לרשת כאתר משרד עורכי דין החל האתר לפעול תחת שם המתחם הנוכחי, כפורטל עורכי דין.
פורטל עורכי הדין kurislaw.com מאגד חומרים משפטיים רבים ואיכותיים המשמשים עורכי דין ואת הציבור הרחב ושופכים אור ובהירות על סוגיות משפטיות ואקטואליות בעולם האינטרנט ובעולם המשפט.
באתר נרשמות מדי חודש עשרות אלפי כניסות גולשים ייחודיות הנהנים ממידע משפטי מקיף ונרחב.
פורטל עורכי דין kurislaw מפעיל גם אינדקס עורכי דין בו ניתן לקבל מידע על משרדי עורכי דין שונים ועל שירותים משפטיים מגוונים הניתנים על ידי מגוון רחב של עורכי דין.



דיני אינטרנט
בפורטל עורכי דין kurislaw ניתן למצוא סקירות רחבות בנושא דיני האינטרנט ומידע על שירותים משפטיים לאתרי אינטרנט, בכל נגזרות האינטרנט ולרבות תקנון לאתר אינטרנט, זכויות יוצרים, לשון הרע, הסכים לפרויקטים באינטרנט, חוק דואר זבל (ספאם), ממשקים סלולריים לאתרי אינטרנט ועוד.

הוצאה לפועל, גביית חובות ומוסר תשלומיםעיכוב תשלומים וחובות כספיים הינם בעיה שכל עסק בישראל מכיר ונאלץ להתמודד עימה ובפורטל עורכי דין ניתן למצוא מידע רב בעניין חובות, גבייה, כינוסי נכסים, פירוקים, עיקולים, התנגדויות איחוד תיקים, עיכוב הליכים, פשיטת רגל (פשט"ר) הפטר חובות, תביעות חוב, הליכי הוצאה לפועל והרפורמה בהוצאה לפועל, טפסי הוצאה לפועל ועוד.

תביעה ייצוגית
בפורטל מוקדש אגף שלם לעניין תביעה באמצעות תביעות ייצוגיות ובהגנה מפני תביעות ייצוגיות ולרבות סקירות נרחבות על פסק דין והליכים משפטיים בנושא התביעה הייצוגית והליכים נלווים להליך התביעה הייצוגית.
על פי חוק תביעות ייצוגיות קיימת רשימה סגורה של נושאים בהן ניתן להגיש תביעה ייצוגית ולמשל ניתן להגיש תביעות ייצוגיות בתחומי קופות הגמל, בנקים, הגנת הצרכן, הגבלים עסקיים, חוק
הספאם, ביטוח, עבודה ועוד.

בתי משפט וייצוג בבתי משפט
האתר המשפטי של פורטל עורכי דין מציג לגולשים את פרטי הגישה לבתי המשפט השונים וכן מידע רב ופסקי דין של מרבית בתי המשפט ובין היתר פסקי דין שניתנו על ידי בית  המשפט העליון, בג"צ, בית המשפט המחוזי, בית משפט השלום, בית המשפט לתביעות קטנות, בית הדין לעבודה (אזורי וארצי), בית המשפט לענייני משפחה, בית משפט לעניינים מנהליים ועוד.
ניתן למצוא באתר פסקי דין בכל הנושאים ובינהם דיני אינטרנט, זכויות יוצרים, משפט פלילי, רשויות מקומיות, עתירות, צווים וצווים זמניים, תביעות כספיות ומסחריות, עוולות מסחריות, זכויות יוצרים, דיני נזיקין (תאונות דרכים, רכוש ולשון הרע), דיני עבודה, תביעות ייצוגיות.
עסקים
פורטל עורכי הדין מציג מאמרים עם נגיעה משפטית לליווי פרויקטים, עסקאות וליטגציה בתחומי התעשיה והמסחר , חקלאות, תקשורת, תיירות, ליווי פרוייקטים וליווי והקמת חברות, יוזמות IT ,  היי-טק, טכנולוגיה, מכרזים, חוות דעת משפטיות, סחר בינלאומי.
בפורטל עורכי הדין יכולים בעלי עסקים ויזמים למצוא כלים מועילים לעסקים ומאגר גדול של מידע עדכני.

חוזים, הסכמים ועסקאות
אתר עורכי דין מפרסם מידע מקיף לציבור הרחב ולעו"ד העומלים על הכנת החוזים עבורם בתחומי: עסקיים, חוזים מסחריים, חוזי עבודה, הסכמי מייסדים, תקנונים, זכיינות, בלעדיות, זכויות.

נדל"ן

ניתן לקבל בפורטל עורכי הדין נ. קוריס ושות' מידע על שירותיים משפטיים ייצוג וליווי ביוזמות נדל"ן, חוזי נדל"ן (קניה ומכר של דירות ונכסים), תכנון ובניה.
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
הירשם ל- רשומות (Atom)