יום חמישי, 15 באוגוסט 2019

בג"צ למח"ש- החשוד בירי ביפו לא יעמוד לדין


בג"צ למח"ש- החשוד בירי ביפו לא יעמוד לדין
בג"צ דחה בימים אלו עתירה שעניינה בבקשת העותר כי יינתן צו על תנאי המורה למשיבות לבוא וליתן טעם מדוע לא תתקבל החלטה בדבר העמדתו לדין של החשוד בתיק מח"ש 3383/17 העוסק בחקירת נסיבות מותו של מהדי אלסעדי המנוח מירי שבוצע לעברו ביום 29.7.2017.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com   

על פי העובדות המתוארות בעתירה, בליל 29.7.2017, לאחר חצות הלילה, היה המנוח מעורב בתאונת דרכים ביפו, בה נפל מהאופנוע עליו רכב. שוטרים שהיו בסמוך למקום התאונה החלו לרוץ לעברו. לאחר שהמנוח התרומם, הוא החל לברוח מהמקום. השוטרים רדפו אחריו אך הוא נמלט מהזירה.


לפנות בוקר חזר המנוח למקום עם חברו, רכובים על אופנוע אחר, כדי לקחת את האופנוע שלו שנשאר במקום לאחר התאונה. שוטרים שהיו במקום החלו לרדוף אחריו. בעת שהמנוח נמלט מהשוטרים, ירה השוטר החשוד לעבר המנוח וחברו. למרות זאת הצליחו השניים להימלט מהמקום. כעבור זמן קצר מת המנוח מפצעיו.

לטענת העותר, אביו של המנוח, במועד שבו הוגשה העתירה חלפו 14 חודשים ממועד הירי ושישה חודשים מתום חקירת נסיבות האירוע. לשיטתו, פרק זמן זה עולה כדי שיהוי במתן החלטת רשויות התביעה באשר להעמדתו לדין של החשוד.

בתגובתן המקדמית מיום 28.11.2018 טענו המשיבות כי יש לדחות את העתירה על הסף, שכן לשיטתן "אין מקום להתערבות שיפוטית בשלב זה שבו טרם ניתנה החלטה מינהלית". לגוף העניין, נטען כי פרק הזמן שבו נמצא התיק בטיפול על ידי מערכת אכיפת החוק הינו סביר, וכי לא היתה סטייה מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1202 שעניינה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום".

כן צוין כי התיק הועבר לאחרונה ללשכת פרקליט המדינה, לשם בחינה וקבלת החלטה, וכי החלטתו צפויה להתקבל תוך פרק זמן של 90 ימים, דבר אשר צפוי לייתר את העתירה.

בהחלטה מיום 2.1.2019 הורה בג"צ, כי תוגש הודעה מעדכנת מטעם המשיבות באשר להחלטת פרקליט המדינה.

הודעה כאמור הוגשה ביום 13.3.2019, ובה נכתב כי יומיים קודם לכן החליט פרקליט המדינה לסגור את תיק החקירה הפלילי וכי הודעה על כך נמסרה לבא-כוח העותר.

בנסיבות אלה, התייתר הסעד המבוקש בעתירה, במתכונתה הנוכחית. מבלי להביע כל עמדה באשר לתוכן החלטת פרקליט המדינה, מובן כי ככל שלעותר תהיינה השגות על ההחלטה לגופה, ביכולתו לשוב ולפנות לבית למשפט העליון לאחר מיצוי הליכים.

העתירה נדחתה אפוא. בנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום חמישי, 20 ביוני 2019

לכתבה בביזפורטל, עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי

מה הייתם בוחרים, אם הייתם יכולים לקבל 20,000 ₪ במתנה, ובאותה ההזדמנות לראות גם איך כל אחד מתוך מיליוני הישראלים, מקבלים את אותו הסכום, והכל בלחיצת כפתור?

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל , עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.ilעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

את הדמוקרטיה המציאו היוונים באתונה בשנת 500 לפנה"ס בערך, מתוך רעיון פילוסופי שהדעה של הרוב היא הדעה הנכונה ביותר, מכל הדעות. הדמוקרטיה עוד המשיכה והתפתחה, עברה טלטלות במלחמת העולם השנייה והיום בעידן הרשתות החברתיות, נראה שהדמוקרטיה היא כבר משהו אחר לגמרי.
תדמיינו לעצמכם למשל, שהייתם צריכים לבחור בלחיצת כפתור האם כל בית אב בישראל יקבל באופן מיידי כ 100,000 ₪ לחשבון הבנק, או 20,000 ₪ לחשבונו של כל ישראלי, וזאת תוך פגיעה 'רק' בעשרה אנשים.
אני לא רוצה להתחייב, אבל נראה לי שאם יערך משאל עם בנושא, ועוד משאל עם דיסקרטי ואנונימי בלי שאף אחד ידע מה הצבעת, יתקבל רוב גדול להצעה שכל ישראלי יקבל 20,000 ₪ ורק עשרה ישראליים יפגעו מכך.
אני לא נכנס לרגע גם לחוקיות של הדברים ונשאר ברמה הפילוסופית, אבל נכון לסוף שנת 2016 הונם של עשרת הישראלים העשירים בארץ מגיע במשותף לסך של כ 200 מיליארד ₪ (לפי פורבס) ואוכלוסיית ישראל מורכבת מקצת פחות משני מיליון בתי אב, ובערך 9 מיליון אזרחים. (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
אני לא נכנס גם לטכניקות החקיקה כרגע, אבל אני בטוח שאפשר לנסח בצורה אובייקטיבית חוק מתאים, שינוסח במעורפל ובלי שמות, אבל יפגע בדיוק במטרה, שכבר מלכתחילה הוגדרה.
עכשיו בטח יקומו כמה מאיתנו ויגידו שזה לא צודק ולא מוסרי ולא חקיקתי ולמעשה הם די צודקים אבל את כל הדברים האלו, נראה לי שההמון ברשתות החברתיות כבר יצליח למוסס, ואני גם לא מקנא במי שינסה להתעקש ולעמוד בדרכם של עשרות אלפי שקלים, שבדיוק אמורים להיות משוגרים אל האוברדראפט בחשבונם של מיליוני ישראלים.
אומנם אני מניח שלעשרת הישראלים שיפגעו מהסיפור יש את עורכי הדין הכי טובים, לצד שליטה כמעט משמעותית בתקשורת ובדעת הקהל- אבל אל תתעלמו מכוחו העולה של ההמון בעידן הפייסבוק, הטוויטר והאינטרנט. ואל תשכחו שגם אנשי המשפט הם בני אדם. 
עכשיו מצד אחד תודו, שיש קסם ברעיון הפילוסופי שהועלה – ואין כמעט ישראליים שיגידו לא לסגירת המינוס במתנה,  ומנגד תודו שיש בו לכל הפחות בעיית מוסר 'קלה'.
אני גם לא בטוח בכלל, שאנשים כמו איל עופר, פאטריק דרהי, סטף ורטייהמר, ארנון מילצ'ן, שרי אריסון, טדי שגיא, עידן עופר, משפח' עזריאלי, יצחק תשובה וחיים סבן, שהינם עשרת האנשים העשירים בישראל כל כך יאהבו את הרעיון, אבל לפחות חלקם בטח יזדהו עם ההרגשה, שהרעיון הזה די דומה למשל, למתווה הגז ולשינויי החקיקה לאחר חתימת ההסכם של המדינה עם יצחק תשובה או כמעט לכל חוק אחר שמחוקק ברוח הסוציאליזם.
זהו, העליתי נקודה על כוחו של ההמון בעידן הרשתות החברתיות, תחשבו על זה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה


נועם קוריס עורכי דין

יום שישי, 10 במאי 2019

תקפה את הגננת של בתה והורשעה בדין


תקפה את הגננת של בתה והורשעה בדין
בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סג"נ ג' כנפי-שטייניץ וכב' השופטים א' רומנוב ו-ד' כהן-לקח) בע"פ 14022-09-18 מיום 3.1.2019, בגדרו נדחו ערעורי המבקשת על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' גורדון) בת"פ 51228-08-16 מהימים 21.2.2018 ו-11.6.2018, בהתאמה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

המבקשת הורשעה לאחר ניהול הליך הוכחות בעבירה של תקיפה סתם (לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977) בגין תקיפת המתלוננת, הגננת לשעבר של בנה של המבקשת. במסגרת גזירת הדין נדחתה עתירת המבקשת לביטול ההרשעה משמדובר באירוע חמור; המבקשת לא לקחה אחריות על מעשיה; ולא הוכיחה כי ההרשעה תגרום לה לנזק קונקרטי. בהקשר זה נקבע כי בניגוד לטענותיה, לא הוכיחה המבקשת שהיא מועסקת בתעשייה בטחונית ועלולה להיות מפוטרת בעקבות הרשעתה, או כי הרשעתה תמנע תעסוקה בתעשייה בטחונית או ציבורית. על המבקשת נגזרו של"צ בהיקף של 160 שעות; מאסר מותנה; קנס בסך 600 ש"ח או 3 ימי מאסר תמורתו; ופיצוי למתלוננת בסך 400 ש"ח.

ערעור המבקשת, כאמור, נדחה על שני חלקיו. באשר לערעור על הכרעת הדין עמד בית המשפט על כך שטענותיה של המבקשת מכוונות נגד ממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית, אשר מבוססים היטב בחומר הראיות. כמו כן, לא מצא בית המשפט עילה לביטול הרשעתה, משעניינה של המבקשת לא עומד באמות המידה שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול הרשעה. גם הערעור על חומרת העונש מצא בית המשפט לדחות משנקבע כי העונש שהוטל מאזן נכונה את כל השיקולים, מה גם שהמבקשת נמנעה מנטילת אחריות על מעשיה לאורך כל הדרך.
המבקשת ממאנת להשלים עם פסק הדין, ומכאן הבקשה שלפניי, אשר הוגשה ביום 30.1.2019 יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע העונשים שהוטלו עליה עד להכרעה בה.
בבקשתה עותרת המבקשת לעיין מחדש בהלכה שנקבעה בע"פ 2083/96‏ כתב נ' מדינת ישראל, פ''ד נב(3) 337 (1997) (להלן: עניין כתב) לעניין החובה להוכיח נזק קונקרטי; חוזרת על טענותיה לעניין הנזק הקונקרטי שייגרם לה, לטענתה, אם הרשעתה לא תבוטל; ועוד עותרת להקלה בעונשה.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית שחורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לב(3) 123 (1982)), ודחייתה לא תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 6487/12 דביר נ' מדינת ישראל (15.7.2013)).
בית המשפט העליון לא מצא כל עילה להתערב בקביעות בתי המשפט קמא לפיהן עניינה של המבקשת לא עומד באמות המידה שנקבעו בעניין כתב לעניין ביטול הרשעה, ואין בעניינה כדי להצדיק עיון מחדש בהלכה זו. מה גם שקביעות הערכאות קמא לעניין הנזק הקונקרטי שלטענתה ייגרם לה אם הרשעתה לא תבוטל הן קביעות עובדתיות אשר אין זו מדרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן, לא כל שכן ב"גלגול שלישי" (ראו, מבין רבים, רע"פ 4749/18 ‏גירון נ' מדינת ישראל, בפסקה 7 (‏10.7.2018)).
יצוין כי לא הועלתה כל טענה משפטית בעניין עתירת המבקשת להקלה בעונשה, מה גם שהלכה היא כי לא תינתן רשות ערעור בבקשה שעניינה חומרת העונש אלא במקרה של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה (ראו, מבין רבים, רע"פ 9090/18 ‏עודה נ' מדינת ישראל, בפסקה 5 (‏3.1.2019)). המקרה שלפניי אינו כזה.
לכך יש להוסיף כי הבקשה הוגשה יום לפני המועד שנקבע לתשלום הקנס והפיצוי, חרף העובדה כי פסק הדין קמא ניתן למעלה משלושה שבועות לפני כן. בית משפט זה עמד לא פעם על כך שאין מקום להגשת בקשות לעיכוב ביצוע "בדקה התשעים", מתוך תקווה כי קוצר הזמן יביא לעיכוב ביצוע העונש (השוו, בהקשר של בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר, לרע"פ  2588/12 עבאסי נ' מדינת ישראל, בפסקה 3 (29.3.2012)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום ראשון, 28 באפריל 2019

עו"ד נועם קוריס – על פארק צמרות בתל אביב

עו"ד נועם קוריס –  על פארק צמרות בתל אביב

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

פארק צמרת היא שכונת מגורים יוקרתית בתל אביב המיועדת להכיל שנים עשר גורדי שחקים ובהם כ-1,500 יחידות דיור. בנייתה של השכונה החלה ב-2005. מתכנן השכונה הוא האדריכל אבנר ישר.
שטחה של השכונה הוא 133 דונם. היא ממוקמת בין דרך נמיר ממערב ונתיבי איילון ממזרח, מצפון לתחנת הרכבת תל אביב מרכז. לצמצום מטרד הרעש, השכונה מוקפת ממערב ומזרח בקירות אקוסטיים בגובה 4.5 מטרים.
השכונה מתוכננת להכיל גם חניון תת-קרקעי, פארקים, מדשאות וגינות

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'
בלינקדין נועם קוריס
נועם קוריס  בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס

נועם-קוריסנועם קוריסנועם קוריס , נועם קוריס,  נועם קוריס, נועם קוריס,  נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס,  נועם קוריס  נועם קוריס נועם קוריס בדה מרקר ,nfc.co.il אקדמיקסב pc.co.il, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, NRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס (וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום שלישי, 26 במרץ 2019

בג"צ דחה עתירה נגד איחוד מפלגות הימין


בג"צ דחה עתירה נגד איחוד מפלגות הימין
עניינה של העתירה שהוכרעה בימים אלו הוא בתקיפת החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, בפ"ר 21/1אורי בכור נ' איחוד מפלגות הימין – הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית (6.3.2019).


ועדת הבחירות המרכזית דחתה ברוב של 25 מתמודדים לעומת תומך יחיד ועוד 5 נמנעים, את בקשת העותר למנוע מהמשיבה 1 מלהשתתף בבחירות לכנסת ה-21. עוד החליטה הוועדה כי היא נעדרת סמכות לדון בבקשה הנוספת שהעלה העותר ולפצל את רשימת המועמדים.

העותר חזר בעתירתו על טיעונים שהעלה לפני ועדת הבחירות המרכזית.

המשיבים סבורים שדין העתירה להידחות על הסף כמו גם לגופה.

שופטי בג"צ שקלו את טיעוני הצדדים. חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 קובע מועדים להגשת ערעור לבית המשפט העליון ומונה מספר גורמים שרשאים, והם בלבד, להגיש ערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לאשר רשימת מועמדים.

העותר אינו נמנה על גורמים אלה. כפי שנפסק על ידי בית משפט העליון בעבר, די בטעם זה כדי להביא לדחיית העתירה על הסף (בג"ץ 1174/15 ג'רייס נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20(16.2.2015)), וכך החליט בג"צ.

למעלה מן הצורך ציין בית המשפט העליון כי לגופה של מחלוקת, מקובלת עליו עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

לפנים משורת הדין לא קבע בג"צ צו לחוב העותר בהוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com   

יום ראשון, 3 במרץ 2019

שימוע לבנימין נתניהו, בג"צ את עתירת הליכוד בגלל שיהוי


שימוע לבנימין נתניהו, בג"צ את עתירת הליכוד בגלל שיהוי
מדוע דחה בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ את עתירת הליכוד לדחות את פרסום דבר השימוע בעניינו של בנימין נתניהו עד לאחר הבחירות ? עיון בהחלטת בית המשפט (כבוד השופט נועם סולברג) מלמד על נימוקי בג"צ בדחיית העתירות בעניין.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

העותרת בבג"ץ 1416/19 (עמותת הרצליה למען תושביה) והעותר בבג"ץ 1498/19 (עו"ד יוסי פוקס) עתרו לבית משפט זה בעת האחרונה, נדחו, ושבו לעתור: שתי עתירות למתן צו על-תנאי, ובצדן בקשות למתן צו ביניים – מדוע לא ימנע היועץ המשפטי לממשלה מקבלת החלטה עקרונית ביחס לתיקי החקירה של ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, עד לאחר הבחירות העתידות להתקיים ביום 9.4.2019. מטעמי יעילות החלטתי, בסד הזמנים הדוחק, ליתן פסק דין אחד בשתי העתירות.

העותרת בבג"ץ 1416/19, עמותת הרצליה למען תושביה (להלן: העמותה), הגישה לאחרונה עתירה דומה במסגרת בג"ץ 355/19. ביום 15.1.2019 נדחתה העתירה על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים, ולנוכח ספקות באשר לזכות עמידתה. העותר בבג"ץ 1498/19, עו"ד יוסי פוקס, הגיש אף הוא עתירה דומה במסגרת בג"ץ 837/19. ביום 4.2.2019 נדחתה העתירה על הסף, מחמת העדר זכות עמידה.

בעתירתה הנוכחית טוענת העמותה, כי מיצתה הליכים כדבעי. אשר לזכות העמידה טענה, כי היא אינה אלא 'שופר' – עתירתה הולמת ומבטאת את עמדתו וטיעוניו של ראש הממשלה, כפי שהללו משתקפים בין היתר בפרסומים שונים, כמו גם את רחשי לבם של קהלים רבים בציבור הישראלי. עו"ד פוקס מצדו טען, כי בין עתירתו הקודמת לעתירתו הנוכחית חל שינוי מהותי. לשיטתו, "משעה שהוגשו רשימות מועמדי המפלגות לוועדת הבחירות המרכזית [ביום 21.2.2019 – נ' ס']כל מפלגה על בוחריה ונבחריה שנכללו ברשימות, התומכת בראש הממשלה וקוראת להמליץ עליו לנשיא לאחר הבחירות וליטול חלק בממשלה שתקום על מגוון תפקידיה, הנה נפגעת ישירה מההחלטה הצפויה של היועץ ובכלל זה העותר, כחבר מרכז מפלגת 'הבית היהודי', החבר בגוף שבחר את רשימת 'הבית היהודי' לכנסת ה-21" (סעיף 5.ב לעתירה; ההדגשות במקור). 

דין העתירות להידחות על הסף. דברים שנכתבו במסגרת דחיית עתירתו הקודמת של עו"ד פוקס על הסף, עודם שרירים וקיימים ותקפים: "בית המשפט לא ייעתר, דרך כלל, לעתירה ציבורית מקום שברקע העניין מצויים אדם או גוף אשר נפגעים באופן ישיר מנושא העתירה" (בג"ץ 6972/07 לקסר נ' שר האוצר, פסקה 24 (22.3.2009)). כך הוא מצב הדברים בענייננו, ואין עילה לחרוג מן הכלל. העמותה מתעברת על ריב לא לה; ועו"ד פוקס מחרה-מחזיק אחריה, כאשר הנפגע הישיר – ראש הממשלה – יכול לייצג את עניינו-שלו במישרין, טוב יותר מכל עותר אחר. אכן, ראש הממשלה הריהו אישיות ציבורית. יחד עם זאת, החלטת היועץ למשפטי לממשלה – אם להעמידו לדין אם לאו – נוגעת בראש ובראשונה לו-עצמו, ככל אדם, גם אם בעקיפין נודעת לכך השלכה על הציבור הישראלי כולו. 'כלל ופרט וכלל – אי אתה דן אלא כעין הפרט'.

הבוקר, לאחר שנתחוור כי בכוונתו של היועץ המשפטי לממשלה לפרסם את החלטתו במהלך היום, הגישה תנועת הליכוד בקשה דחופה להצטרף כעותרת לעתירתו של עו"ד פוקס. זאת, בהיותה "נפגעת ישירה נוספת ומרכזית, אשר פגיעתה הפוטנציאלית מפרסום החלטת היועץ על העמדה לדין של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו המשמש כיו"ר המבקשת (הניצב בראש רשימת הנבחרים שלה לכנסת) [...] בכפוף לשימוע, חמורה יותר מזו של העותר" (ההדגשה במקור – נ' ס'). בד בבד הגישה תנועת הליכוד בקשה דחופה למתן צו ביניים. ברגיל, אפשר שהיה מקום לדון בשאלת זכות עמידתה של תנועת הליכוד בנדון דידן. זיקתה לאינטרס הנפגע ולסעד המבוקש, רבה יותר לכאורה מזו של העותרים דנן. אולם בנסיבות העניין, דין הבקשה להידחות, לנוכח השיהוי הכבד בהגשתה. כזכור, עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה ולפיה אין מניעה לקבל החלטה עקרונית ביחס לתיקי החקירה של ראש הממשלה עוד לפני הבחירות, פורסמה ברבים ביום 1.2.2019 (במסגרת מכתבו של עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר גיל לימון, אל בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד נבות תל-צור; מצורף כנספח ג' לעתירתו של עו"ד פוקס). תחת הגשת עתירה עצמאית מוקדם ככל הניתן, הגישה תנועת הליכוד בקשת הצטרפות 'דחופה' לעתירה קיימת, של עותר אשר לגביו כבר נקבע כי הוא נעדר זכות עמידה, וכל זאת ברגע האחרון ממש, הרבה מעבר ל'דקה ה-90'. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שישי, 21 בדצמבר 2018

שר הפנים ישלם הוצאות משפט לאור הערה בדבר ספק יהדות

שר הפנים ישלם הוצאות משפט לאור הערה בדבר ספק יהדות
בית המשפט העליון קבע בימים אלו במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות בעתירה שבמסגרתה התבקשו המשיבים שר הפנים, פקיד הרישום ורשות האוכלוסין, לרשום את נישואיה של העותרת 3 במרשם האוכלוסין; לרשום את סעיף הדת והלאום של העותרת 2 במרשם האוכלוסין; ולהסיר את ההערה בדבר קיומו של ספק ביהדותן של העותרות 3-1. 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין: העותרות 1 ו-3 הן אחיות, רשומות במרשם האוכלוסין כיהודיות והן נישאו כדת משה וישראל על ידי הרבנות הראשית. על פי הנטען, לאחר שהעותרת 3 נישאה כדת משה וישראל, סירבה רשות האוכלוסין לשנות את מעמדה האישי ל"נשואה" בטענה כי קיים ספק באשר ליהדות אמה. בנוסף, העותרת 1 נתקלה בסירוב לרישום הלאום והדת בתעודת הלידה של בתה שנולדה, היא העותרת 2, בשל רישום הערה המטילה ספק ביהדותה.  


העותרות 1 ו-3 ומי מטעמן פנו לרשויות, הן בעל-פה והן בכתובים, פעמים רבות, בבקשה להסדיר את רישומן במרשם האוכלוסין (ראו, בין השאר, פניות מימים  11.9.2017, 25.9.2017 ו-16.10.2017, 22.10.2017, 29.10.2017, 7.11.2017, 13.11.2017 – נספחים י', י"א, י"ג, י"ד, ט"ו ו-ט"ז לעתירה). העותרות טענו כי הן והוריהן רשומים כיהודים שנים רבות, ולפיכך לא ברור מה מקור הסירוב לרישומן ומהיכן נובע אותו "ספק".

בתחילה, ביום 2.10.2017, נמסר מרשות האוכלוסין כי קיים ספק בנוגע ליהדותן של העותרות 1 ו-3 וכי עליהן להמציא "כל תיעוד" המוכיח את יהדותן (ראו נספח י"ב לעתירה). בהמשך, לאחר פניות נוספות מטעם העותרות 1 ו-3, ביום 14.11.2017 נמסר להן כי הן נדרשות לבצע "בירור יהדות" בבית הדין הרבני (ראו נספחים י"ח ו-י"ט לעתירה). בהמשך, הן אף פנו, בסיועה של העותרת 4, עמותת "עתים – יעוץ ומידע במעגל החיים היהודי", בבקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1988, לקבל את המידע הקיים ברשות האוכלוסין המטיל ספק ביהדותן. אולם, המידע שנמסר להן הכיל מסמכים סטנדרטיים בנוגע לרישום במרשם האוכלוסין. משפניותיהן לא נענו, הגישו העותרות, ביום 3.12.2017, ערר למנהל תחום מרשם ודרכונים בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה (נספח כ"ג לעתירה). בתגובה לערר זה נמסר לעותרות כי לא ניתן לעדכן את מצבה המשפחתי של העותרת 3 משום שטרם נערך בירור אודות יהדותה על ידי בית הדין הרבני (נספח כ"ד לעתירה). משכך, הגישו העותרות, ביום 18.2.2018, את העתירה שבכותרת.

ביום 28.6.2018, לאחר שניתנו מספר הארכות מועד על ידי בית משפט זה, הודיעו המשיבים כי נישואיה של העותרת 3 נרשמו במרשם האוכלוסין וכי לאחר שנבחן מידע מסוים אודות סבתן של העותרות 1 ו-3 הוחלט גם לאפשר את רישום סעיף הדת והלאום של העותרת 2 כיהודייה במרשם האוכלוסין. ביום 18.7.2018, המשיבים הודיעו כי אף ההערה בדבר קיומו של ספק ביהדותן של העותרות הוסרה, ובכך למעשה ניתנו שלושת הסעדים המבוקשים במלואם. בעקבות זאת, ובהסכמת העותרות, נמחקה העתירה בפסק דין מיום 24.7.2018.

המשיבים מתנגדים לבקשת העותרות לפסיקות הוצאות. לטענתם, המידע הנדרש אודות סבתן של העותרות 1 ו-3 התקבל רק ביום 18.6.2018, היינו מספר חודשים לאחר הגשת העתירה, והוא זה אשר סלל את הדרך למתן הסעדים שהתבקשו ולא עצם הגשת העתירה.

לאחר שבית המשפט עיין בחומר שלפניו ובטענות הצדדים ולאחר שבחן את הבקשה על פי אמות המידה החלות בכגון דא (ראו: בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217 (1994)) באתי לכלל דעה כי יש לפסוק הוצאות לטובת העותרות.

קבע, כי אפילו אם המידע אודות סבתן של העותרות 1 ו-3 הוא אשר הביא לקבלת הסעדים המבוקשים בעתירה, המשיבים לא הסבירו מדוע המידע האמור לא התבקש על-ידיהם עוד טרם הגשת העתירה. כפי שפורט לעיל, העותרות פנו פעמים רבות למשיבים על-מנת להסדיר את מעמדן, והמענה לפניותיהן היה לקוני וללא פירוט המניח את הדעת. בכל תגובותיהם של המשיבים לפניותיהן הרבות של העותרות הם לא הסבירו מהו אותו מידע המטיל ספק ביהדותן ואיזה מידע קונקרטי עליהן להמציא כדי לשלול את הספק שהתעורר, והסתפקו בהפנייתן של העותרות לבית הדין הרבני. הלכה למעשה, הבירור הנדרש לטענת המשיבים נעשה רק לאחר הגשת העתירה, באופן המקים חזקה כי הגשתה הייתה מוצדקת וכי קיים קשר סיבתי בין הגשתה לבין קבלת הסעדים המבוקשים בה (ראו, למשל: בג"ץ 2908/06 איוונוב נ' שר הפנים, פיסקה 5 (21.4.2010)). כמו כן, בסופו של יום הסעדים ניתנו לעותרות אף מבלי שהן נאלצו לפנות לבית הדין הרבני, על כל ההוצאות הכרוכות בכך.

נוכח האמור לעיל, ובשים לב לכך שהעתירה הסתיימה מספר חודשים לאחר הגשתה, ללא צורך בקיום דיון או בהגשת כתבי בי-דין נוספים מהותיים וכן למהות ההליך והיקפו, הורה בית המשפט למשיבים לשלם לעותרות הוצאות בסך של 9,000 ש"ח.
  
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.