האגודה לזכויות האזרח דורשת לעיין בעתירת ידיעות אחרונות בענייני הועדה לאנרגיה אטומית

האגודה לזכויות האזרח דורשת לעיין בעתירת ידיעות אחרונות בענייני הועדה לאנרגיה אטומית

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו מבית המשפט העליון אישר לאחרונה (17.10.18) את הסכמתה החלקית של המדינה לאפשר לאגודה לזכויות האזרח לעיין בתיק בית המשפט בו מנכ"ל הועדה לאנרגיה אטומית וגורמים נוספים נדרשו כמשיבים בעתירתם של ד"ר רונן ברגמן, יוסי ממן, הוצאת הארץ וידיעות אחרונות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בקשת העיון בעתירה שהוגשה בבג"ץ  4081/07 בו המשיבים הנם בין היתר גם ראש המוסד, ראש השב"כ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועוד גורמים נוספים אושרה כאמור לאחר שהמשיבים הודיעו כי אינם מתנגדים למתן רשות עיון של האגודה לזכויות האזרח.

הסכמת המשיבים ניתנה בכפוף לביצוע השחרה של מידע חסוי המופיע במסמך מסוים וכן בכפוף לכך שבשלב זה לא יימסר פרוטוקול הדיון (שכן הם טרם עיינו בו). למען שלמות התמונה ציין בית המשפט שמן המזכירות נמסר כי נערך בירור עם העותרים וכי הם הודיעו שאין בכוונתם להידרש לבקשת העיון.

באשר לסוגיית איסור הפרסום: על חלק מן ההחלטות השיפוטיות בהליך זה מופיעה הכותרת "איסור פרסום" ואילו על חלק אחר מן ההחלטות היא אינה מופיעה. המשיבים ציינו כי למיטב בדיקתם לא הוגשה בקשה לסווג הליך זה כ"איסור פרסום" ולא ניתנה החלטה על כך; וכי מכל מקום הם אינם מתנגדים להסרת איסור הפרסום, ככל שיש בכך צורך על מנת להיענות לבקשת העיון. גם בדיקה שנערכה על ידי גורמי בית המשפט לא העלתה שקיימת החלטה בדבר איסור פרסום של ההליך. ניתן להעריך, כי הכותרת המופיעה על גבי חלק מההחלטות נובעת מסיווג שניתן לתיק על ידי המזכירות בעת פתיחתו (מחמת הזהירות), ואשר לא שונה בהמשך הדרך. ודוק: עיון בהחלטות השיפוטיות עליהן מופיעה הכותרת האמורה מעלה בבירור כי הן אינן כוללות מידע רגיש. כך או כך, הכלל הוא כי איסור פרסום אין משמעו, בהכרח, איסור עיון שלא למטרת פרסום (בג"ץ 5699/07 יועז נ' היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 4 (23.4.2009); רע"א 8521/09 בירן נ' הרמולין, פיסקה 3 (29.11.2012)), ובענייננו העיון אכן אינו מתבקש למטרת פרסום.

נוכח האמור לעיל, בג"צ נעתר לבקשת העיון בכל הנוגע לכתבי הטענות ולהחלטות בהליך, וזאת בכפוף להשחרה המתבקשת על ידי המשיבים. למען הזהירות והסדר הטוב, קיבל בימ"ש את הצעת המשיבים והורה כי העיון לא יתבצע במזכירות בית המשפט. במקום זאת, המשיבים ימסרו למבקשת העיון את החומרים המותרים לעיון, וזאת לאחר ביצוע ההשחרה כאמור. מסירת החומרים תיעשה עד ליום 28.10.2018.

באשר לפרוטוקול: בעתירה התקיים דיון אחד ביום 13.1.2010 ופרוטוקול הדיון מופיע, כמקובל, במערכת "ניהול תיקים". יודגש, כי מעיון בפרוטוקול לא עולה אינדיקציה כלשהי לכך שהדיון התקיים בדלתיים סגורות. בנסיבות אלה ונוכח עמדת המשיבים, בית המשפט קבע כי המזכירות תמסור למשיבים, ללא דיחוי, עותק של הפרוטוקול. המשיבים יבחנו את הפרוטוקול, וככל שאינם מתנגדים למסירתו יצרפו אותו לחומר הנמסר על ידם בהתאם לאמור לעיל. ככל שהמשיבים מתנגדים למסירת הפרוטוקול, יגישו על כך הודעה מנומקת עד ליום 28.10.2018 ותינתן החלטה משלימה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס – על סכסוכי גירושין, על כתובה ועל מחצית דירה

ל' ניסן התשע"ז 17:34 26.04.2017

נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  

בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.

במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.

הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.

אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.

עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקחח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.

עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.

אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.

אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.

לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.

עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נעדר מעבודת השירות וירצה מאסר בפועל

נעדר מעבודת השירות וירצה מאסר בפועל

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת מימים 5.8.2018 ו-7.9.2018 (כבוד השופט ח' סבאג, עת"א 19142-06-18), שלפיהן נמחקה עתירה שהגיש המבקש בנוגע להחלטת הממונה על עבודות שירות (להלן: הממונה) מיום 13.5.2018. בהחלטה זו הורה הממונה על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שהושתו על המבקש, ועל ריצוי יתרת התקופה במאסר מאחורי סורג ובריח.

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. ביום 24.9.2017 אישר בית המשפט המחוזי בנצרת הסדר טיעון שאליו הגיעו הצדדים, וגזר את עונשו של המבקש לשני חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות. כן הוטלו על המבקש מגבלות נוספות בכל הנוגע להחזקת רישיון נהיגה (כבוד השופט ב' קנדל פת, פ"ל 2651-07-17). 

המבקש החל לבצע את עבודות השירות ביום 26.11.2017, ואולם ביום    8.4.2018 הוא זומן לשימוע בפני מפקד מחוז צפון בשירות בתי הסוהר, טרם הפסקה מנהלית של עבודות השירות. לדברי משיב 1, שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב), סמוך לאחר מועד תחילת ריצוי עבודות השירות הרבה המבקש להיעדר מהעבודה, לא פעם ללא אישור מתאים ואף מבלי להודיע על כך כנדרש; ועוד נטען כי בהמשך הפסיק המבקש לענות לשיחות טלפון מהמפקח שמונה לו, וביום 22.3.2018 חדל להתייצב לעבודות השירות כליל. המבקש אף לא התייצב לשימוע שנקבע לו, הגם שידע על המועד שנקבע, ומשכך ביום 10.5.2018 נערך לו שימוע בהעדרו. בהמשך לאמור, ביום 13.5.2018 הורה הממונה על הפסקת עבודות השירות וכי המבקש יתייצב לריצוי יתרת עונשו במאסר למשך 23 ימים (להלן: החלטת הממונה).

המבקש מיאן להשלים עם החלטת הממונה והגיש עתירה לביטולה. ביום 5.8.2018 התקיים דיון בעתירה בבית המשפט המחוזי בנצרת, שבמהלכו היה העותר מיוצג על ידי עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית. מהפרוטוקול עולה כי בתום הדיון, ולאחר ששמע את הערות בית המשפט, ביקש המבקש לחזור בו מן העתירה וכן כי ייקבע שיחל את ריצוי עונש המאסר רק ביום 2.10.2018. בהתאם לאמור הורה בית המשפט על מחיקת העתירה, וקבע כי המבקש יתייצב לריצוי מאסרו במועד שהתבקש על ידו. חרף האמור, בחלוף חודש (ביום 5.9.2018) הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי "בקשה לעיכוב ביצוע/ועיון חוזר" – שבמסגרתה טען לנזקים כבדים שעלולים להיגרם לו ולמשפחתו כתוצאה מכניסתו למאסר, וכי בית המשפט יבחן פעם נוספת את החלטת הממונה. בקשה זו נדחתה ביום 7.9.2018, תוך שנקבע בהחלטה כי "לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, חזר בו העותר מעתירתו והיא נמחקה. אין מקום לקיים דיון נוסף, כבקשת העותר. הבקשה נמחקת."

בקשת רשות הערעור שלפניי נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 5.8.2018, שבו הורה על מחיקת העתירה לבקשתו של המבקש עצמו; וכן על החלטת בית המשפט מיום 7.9.2018 – שבמסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לעיון חוזר בפסק הדין. כן עותר המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.

בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי בדבר הנזקים שייגרמו לו כתוצאה מכניסתו למאסר. לדברי המבקש הוא המפרנס היחידי של משפחתו, שבה שישה ילדים, ורעייתו סובלת מנכות; המשפחה אף נתונה על פי הנטען בקשיים כלכליים ניכרים, ונגד המבקש מתנהלים לדבריו הליכי הוצאה לפועל בגין חובות בהיקף ניכר. עוד נטען, כי המבקש שגה כאשר שעה לעצת עורך דינו והסכים למחיקת העתירה – שכן באותה עת לא הביא בחשבון כי כניסתו למעצר תוביל לאובדן מקום העבודה שלו ומקור פרנסתה של המשפחה כולה. לבסוף טוען המבקש כי גרסת המשיב בדבר האופן שבו ביצע את עבודות השירות היא שקרית, וכן כי נבצר ממנו להגיע לשימוע שאליו זומן מפני שהיה מאושפז באותה עת בבית חולים. 

בית המשפט העליון קבע, שדין הבקשה לרשות ערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

למבקש ניתן יומו לפני בית המשפט המחוזי. טענותיו הוגשו על ידי עורך דין מטעמו בכתב ואף נשמעו בעל פה במסגרת הדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, שאז פנה אף המבקש עצמו לבית המשפט והשמיע את גרסתו מפיו. לאחר כל הדברים הללו, ומששמע את הערות בית המשפט, הגיע המבקש לכלל מסקנה כי ייטב לו למשוך את העתירה, וזאת כאשר הוא מיוצג כאמור על ידי עורך דין; ומשכך הורה בית המשפט על מחיקת העתירה כמבוקש. בהינתן האמור, לא נפל פגם כלשהו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 7.9.2018 שבה נקבע כי אין מקום לערוך דיון נוסף בעניינו של העותר. לא ניתן לערוך "מקצה שיפורים" בעתירה, גם אם המבקש שגה לדבריו בשיקול הדעת שהפעיל שעה שהחליט לבקש את מחיקת העתירה.

אין באמור כדי להקל ראש בקשיים שטומן בחובו עונש המאסר מבחינתו של המבקש, כפי שפורטו בבקשת רשות הערעור. עם זאת, "בית משפט זה חזר והדגיש, כי יש לראות ריצוי עונש מאסר על דרך של עבודות שירות כפריבילגיה לה זוכה המורשע בדין, ובבסיסה של פריבילגיה זו עומדת תכלית שיקומית. ואולם, קיומה של זכות זו מותנית בעמידתו של הלה בציפיות הנלוות לביצוע עבודות השירות. מקום בו לא יעמוד המורשע בדין בציפיות אלו, ולא יבצע את עבודות השירות כראוי, תישלל ממנו פריבילגיה זו, ויתרת עונשו תרוצה במאסר מאחורי סורג ובריח". (רעב 7868/12 אפנג'ר נ' בית המשפט המחוזי בנצרת, פסקה 9 (10.11.2013); רעב 8430/09 אברג'יל נ' מדינת ישראל(3.1.2010)). בענייננו, המבקש לא ביצע את עבודות השירות כראוי, נעדר מהן ללא אישור ומבלי להודיע, וחרף מספר הזדמנויות שניתנו לו – לא שינה את דרכיו. המבקש הגדיל לעשות ולא התייצב לשימוע שנערך לו בנדון; ויוער בעניין זה כי המבקש לא הציג כל אישור רפואי לתמיכה בטענתו שלפיה היה נתון באותה עת באשפוז בבית חולים. בנסיבות אלה ברי כי לא נפל פגם בהחלטת הממונה בדבר הפסקת עבודות השירות.

כידוע, בקשות רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים יתקבלו רק במקרים חריגים שבהם עולה מן הבקשה שאלה משפטית עקרונית או סוגיה ציבורית רחבת היקף, החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 5116/16 מכתבי נ' שרות בתי הסוהר (21.11.2016)). במקרה דנן בקשת רשות הערעור מכוונת נגד החלטתו של הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות. חרף טענותיו של המבקש, עתירתו אינה מגלה סוגיה עקרונית כלשהי המצדיקה עריכתו של דיון ב"גלגול שלישי", והבקשה תחומה באופן מובהק לנסיבותיו הפרטניות; וגם מטעם זה יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.